מרפסות קורסות, רצפות שוקעות אלה הן רק חלק מתסריטי האיימה שעלולים לפקוד מבנים לא יציבים ולסכן חיי אדם. כל מבנה שנבנה נתון לעומסים רבים כמו גם לגורמים חיצוניים כמו למשל רעידות אדמה ותנאי מזג אוויר קשים. לכן, נדרש אישור יציבות בתהליך הבנייה.
על מנת להבטיח בטיחות מבנים ישנים וחדשים כאחד נדרש אישור יציבות הניתן על ידי קונסטרוקטור לאחר שביצע שלל בדיקות. במאמר זה נבין מהו אותו אישור יציבות ומתי חובה להפיקו? למה הוא כל כך חשוב ומה תפקידו במניעת האסון הבא.
מה זה אישור יציבות ומי מוסמך להפיקו?
אישור יציבות הוא אישור המופק על ידי מהנדס בניין מורשה בעל ידע ומומחיות וכן ההסמכה המתאימה בקונסטרוקציה, או במילה אחת: קונסטרוקטור. תכלית אישור יציבות, כשמו כן הוא, לאשר כי המבנה עמיד, יציב ובטוח לשימוש בהתאם לתקנים הנדרשים, כך שלא נשקפת כל סכנה לשלום הציבור המשתמש בו.
על מנת שקונסטרוקטור יוכל לתת אישור יציבות למבנה עליו לערוך בדיקת יציבות מקיפה במסגרתה יבחן את יסודות המבנה, את התשתית שלו, עמידות החומרים, תנאי הקרקע וכו'. ככל והקונסטרוקטור יקבע כי המבנה אינו יציב, עליו ליתן את הדעת ולפרט את החיזוקים אשר נדרש לבצע על מנת להבטיח את יציבותו של המבנה.
מתי צריך להפיק אישור יציבות?
אישור יציבות כחלק מבנייה חדשה – "מה? מבנים חדשים דורשים אישור יציבות?" התשובה היא בהחלט כן! כל בנייה שנבנית בארץ חייבת להיות מלווה על ידי קונסטרוקטור עוד בשלב התכנון. לקונסטרוקטור תפקיד מרכזי וחשוב ביותר בליווי הבנייה והבטחתה כי המבנה הסופי יהיה יציב ובטוח לשימוש ומכאן גם אחריותו הרבה. למעשה, בפרויקט בנייה חדש, הקונסטרוקטור משמש כמפקח עליון על כל הגורמים הרבים המעורבים בתהליך והשיקול הבלעדי אשר צריך להוביל אותו בקבלת החלטותיו הוא בטיחות. רק בדרך זו ניתן להבטיח כי המבנה החדש עומד בכל התקנים, המפרטים, הדרישות וסטנדרט הבנייה הנדרש.
אישור יציבות כחלק מבנייה ישנה – סדקים פנימיים וחיצוניים בקירות הבניין, ברזלים חשופים, טיח נופל, כל אלה ועוד יכולים לשמש כאינדיקציה לבעיות ביציבותו של מבנה ישן. ברבות השנים יציבותו של מבנה יכולה להשתנות ולכן לא פעם נדרשים בעלי הבניין להיות ערים לסממנים אלה ולערוך בדיקת יציבות על מנת להיות בטוחים כי המבנה הישן בו הם מתגוררים אכן יציב ובטוח.
אישור יציבות במסגרת התחדשות עירונית
סוג אחר של מקרים בהם נדרשת בדיקת יציבות הוא בפרויקטים של התחדשות עירונית. מדינת ישראל רואה את נושא חיזוק המבנים הישנים כנושא בעל חשיבות לאומית, במיוחד נוכח האיום הקיים לרעידת אדמה בדרגה חזקה, נוכח המיקום הבעייתי של מדינת ישראל על השבר הסורי אפריקאי. לכן, בשנת 1980 נכנס לתוקף תקן 413 אשר עיגן בחוק דרישות מחמירות לבניית מבנה על מנת להבטיח את עמידותו בפני רעידות אדמה. במקביל, מדינת ישראל קדמה את תכנית המתאר הארצית תמ"א 38 אשר תכליתה לחזק מבנים אשר אינם עומדים בסטנדרט הנדרש מבחינה בטיחותית, תוך מתן תוספת זכויות בנייה.
ואם נחזור לנושא בדיקת יציבות ואישור יציבות, הרי שבמסגרת פרויקט תמ"א 38, שבו קבלן מחזק מבנה ישן במקביל לתוספת בנייה חדשה, על הקונסטרוקטור להבטיח כי תוספת הבנייה החדשה על התשתית והיסודות הקיימים אינם מהווים סכנה.
חידוש אישור יציבות לשימוש במבנה
אולמות אירועים – ישנם מקרים מסוימים בהם נדרש אישור יציבות על ידי קונסטרוקטור על מנת לקבל רישיון לעסק. כך למשל במקרה של עסק מסוג אולמות אירועים בנויים הכוללים למשל במות, מתקנים מסוגים שונים לרבות מתקנים תלויים, גשרים וכו'. במקרה כזה בכל פעם נדרשת בדיקה מתחדשת בכל פרק זמן הקבוע בחוק על מנת להבטיח את יציבות המבנה אשר לרוב מכיל כמות גדולה של אנשים.
שינויים במבנה – מעוניינים לבצע שינוי פנימי במבנה? לשבור קירות? החשש הקיים הוא להרוס קירות אשר תכליתם לתמוך בעומסים הקיימים ובכך לפגוע ביציבות המבנה. לפני שאתם מתחילים אתם נדרשים לבצע בדיקה של קונסטרוקטור אשר יבחן את יציבות המבנה ויקבע אם השינוי המבוקש עומד בתקני הבטיחות החלים בחוק.
מוסדות חינוך – סוג נוסף של מקרים אשר מצריך אישור יציבות מתחדש הוא במבנים של חינוך כמו למשל בתי ספר וגנים. גם כאן בכל פרק זמן מסוים יצטרך קונסטרוקטור לבצע בדיקת יציבות מבחני עומס, עמודי תאורה, יחידות מיזוג תלויות וכו'. ההיגיון פשוט וברור והוא הבטחת בטיחות הילדים השוהים במוסד הציבורי.
לסיכום
ישנם מספר מקרים בהם נדרש אישור יציבות. במאמר זה סקרנו חלק מהמקרים ובכלל זה בעת בניית בניין חדש, על מנת להבטיח בטיחותו של בניין ישן, לפני פרויקט תמ"א 38, בעת חידוש רישיון עסק, במבנים של מוסדות חינוכיים וכו'. אישור יציבות הוא אישור בעל חשיבות רבה הניתן על ידי קונסטרוקטור אשר לאחר שלל בדיקות שביצע מבטיח כי המבנה הקיים יציב ובטיחותי לשימוש.
