כידוע לכל, מדינת ישראל שוכנת על השבר הסורי – אפריקאי. כתוצאה מכך התרחשו לא מעט רעידות אדמה בעבר. ואולם בכך האיום לא חלף. המיקום של מדינת ישראל כמו גם העדות לרעידות אדמה בעבר, מחזקים את התחזית המאוד סבירה כי רעידות אדמה חזקות יורגשו בעתיד הנראה לעין במדינת ישראל.
מתי רעידת האדמה הבאה באזורנו תתרחש? באיזה עוצמה היא תגיע? איפה יהיה המוקד? כמה רחב יהיה היקף ההשפעה? לצערנו, לא ניתן לדעת.
אך יש שאלה אחת שבה דווקא יש תשובה ברורה – האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בנדון? בהחלט כן.
חוסר הוודאות סביב העיתוי והעוצמה לא אומר שלא נוכל בכל זאת להיות מוכנים.
ישנם 2 דברים עיקריים שניתן ורצוי לבצע מבעוד מועד על מנת לצמצם את הסיכון הקיים: הראשון, בדיקת עמידות מבנים לרעידת אדמה. השני, ביצוע היערכות ומיגון כנדרש. במאמר זה נתמקד בנושא החשוב של בדיקת עמידות לרעידת אדמה, בדיקה שהיא ללא ספק יכולה להציל חיים ביום מן הימים.
מדוע צריך לבצע למבנים בדיקת עמידות לרעידת אדמה?
לצאת מנקודת הנחה שכל מבנה שנבנה במדינה ישראל הוא חזק ועמיד בפני רעידות אדמה בעוצמות שונות, היא הנחה שגויה.
אמנם במדינת ישראל נקבע תקן 431 אשר אכן קובע את הדרישות הטכניות לפיהן יש לבנות מבנים בישראל על מנת להבטיח עמידותם בפני רעידות אדמה. עם זאת, התקן נכנס לתוקפו רק בשנת 1980 כלומר החל משנה זו כל מבנה שנבנה בארץ כפוף לתקן זה.
האם המשמעות היא שכל מבנה שנבנה אחרי שנה זו יכול לעמוד בפני רעידות אדמה בעוצמה שונות, כך שימנע נזק משמעותי לחיי אדם ורכוש? לא בהכרח. ומה לגבי מבנים שנבנו לפני שנת 1980? על כך נעמוד להלן.
מתי נבנה הבניין? לפני 1980 או אחרי? והאם זה בכלל משנה?
כאמור, תקן 413 שקובע דרישות טכניות מחמירות לבניית מבנה על מנת שזה יהיה עמיד מפני רעידות אדמה נכנס לתוקפו בשנת 1980. המשמעות היא כי רמת הסיכון יותר גבוהה במבנים שנבנו לפני 1980 וסביר כי הם ידרשו חיזוק על מנת לשפר את עמידות המבנים מפני רעידות אדמה.
יחד עם זאת, לא ניתן להסיק כי מבנה שנבנה אחרי 1980 נבנה לפי התקן והוא חזק ועמיד מפני רעידות אדמה. הסכנה הקיימת היא לבנייה רשלנית, אי תחזוקה נדרשת או ליקוי בניה שלא טופל. לכן, גם במקרה כזה ראוי לבצע בדיקת עמידות לרעידות אדמה על מנת להבטיח שהם אכן עומדים בתקן הנדרש.
כלומר המסקנה המתבקשת היא שבכל מצב שבו אתם רוצים להיות בטוחים שמבנה נבנה בהתאם לתקן המחמיר וכי הוא אכן יעמוד מפני רעידות אדמה קשות, ישנה חשיבות רבה לבצע בדיקת עמידות מפני רעידות אדמה.
כיצד מבוצעת בדיקת עמידות לרעידות אדמה?
בדיקת עמידות לרעידות אדמה, המבוצעת על ידי מהנדס מבנים בעל רישיון, מורכבת ממספר פעולות. ראשית, על הבודק לבחון את נתוני הבניין: מתי הוקם? מהו סוג הקרקע? מהו המיקום של המבנה? ממה הוא עשוי? נתונים אלה ניתן לדלות מתוך מסמכי הבניין, כתלות ברמת התיעוד הקיים. את הנתונים הוא יזין אל תוך תוכנה אשר יודעת לחשב את האינדקס הסיסמי של המבנה. מה זה אינדקס סיסמי? הסבירות שהמבנה הנבדק יעמוד בכוח רעידת האדמה.
עם זאת, בדיקת עמידות לרעידות אדמה אינה רק בדיקה של נתונים טכניים אלא גם של הנתונים בשטח על ידי חשיפת יסודות המבנה בשני מוקדים על מנת להעריך את מצבם של יסודות המבנה. בדיקה זו דורשת כמובן ידע ומומחיות. בנוסף, כחלק מהבדיקה הכללית נדרש גם לבחון את מצב הבטון והבלוקים בבניין, הזכוכית, החיפוי וכו'. עוד נתון חשוב שצריך להיבדק הוא סוג הקרקע, מצבה והשפעתה על יציבות המבנה.
רק לאחר סקירת כל הנתונים אודות מצבו של המבנה ניתן יהיה לקבוע מהי מידת עמידותו בפני רעידות אדמה וגם (ולא פחות חשוב) מה צריך לעשות בשביל לחזק אותו, במידה ונמצא כי מידת העמידות שלו אינה מספקת.
מהו הסטנדרט לפי יבחנו מבנים לעמדות בפני רעידות אדמה?
בשנת 2003 נכנס לתוקפו תקן 2413 אשר משמש ככלי העבודה של המהנדס במהלך בדיקת עמידות מבנה לרעידות אדמה המסייע בקבלת אינדיקציה לעמידותו של המבנה הנבדק. כיצד? התקן קובע קריטריונים לאבחון ומסייע בהתאמת החיזוק הנחוץ. תקן 2413 מפנה לתקן 431.
לסיכום
בדיקת עמידות לרעידות אדמה היא בדיקה המבוצעת על ידי מהנדס מבנים בעל רישיון. בהתאם לקבוע בתקן 2413 המהנדס בוחן את נתוני המבנה כמו גם את המצב בשטח ומעריך את הסיכון הקיים בהתקיים רעידת אדמה בעוצמה חמורה.
במסגרת דו"ח המהנדס, במידה ונמצא סיכון, המהנדס יציע כיצד ניתן לחזק את הבניין כך שיהיה יציב מפני רעידות אדמה. הסיכון כי בהתרחש רעידת אדמה מבנה מסוים עשוי לגרום לסכנה ולנזק בחיי אדם ורכוש, קיים במיוחד במבנים שנבנו לפי שנת 1980, אך קיים גם במבנים שנבנו אחרי שנה זו. בכל מצב מומלץ לבדוק האם המבנה בו אתם מתגוררים יציב בפני רעידות אדמה באמצעות בדיקת עמידות לרעידות אדמה.
